הסתובבתי בבלוגים המתמטיים שונים ובחרתי הבלוג של ד"ר גדי
אלכסנדרוביץ בוגר תואר שלישי במדעי המחשב מהטכניון.
הבלוג המתמטי שלו – הבלוג "לא מדויק".
בבלוג הזה בחרתי פוסט בשם: "ההיסטוריה של ההתפלגות הנורמלית"
(25 במרץ, 2014)
כדי להבטיח שילדים ילמדו טוב את המתמטיקה (אולם כמו גם כל מקצוע
אחר בבית ספר) יש צורך שהתלמידים יאהבו את משהם לומדים.
אם תשאלו את התלמידים שלי איך ללמוד מתמטיקה - הם יגידו לכם:
את המתמטיקה יש ללמוד עם חיוך על הפנים.
כיצד לעשות כך שהילדים יאהבו את המתמטיקה?
אחת מן הדרכים - להחיות את המתמטיקה. תהפוכו את המתמטיקה מתה
ומשעממת - למתמטיקה חייה, תוססת, עליזה ושמחה.
תספרו לילדים היסטוריה של המתמטיקה שאנחנו לומדים בכיתה.
ההיסטוריה של מתמטיקה היא מלאה הרפתקאות, אירועים דרמטיים, סיפורים
מרגשים ומדהימים.
מתמטיקאים (אוילר, אוקלידס, ארכימדס, דיופנטוס, רנה דקארט, הרון
מאלכסנדריה, ניטון, פיתגורס, קרדנו, תאלס, תלמי וכו') אנשים מעניינים, אישים גדולים.
וכל הילדים מעוניינים לשמוע את הסיפורים תוך כדי שיעורים והם
רוצים לדעת, סקרנים לדעת...
אבל מאיפה אפשר למצוא את הסיפורים האלה?
הנה אחד מהם: מאמרו של ד"ר גדי אלכסנדרוביץ "ההיסטוריה
של ההתפלגות הנורמלית"
בסיפור הזה, קטעים מן החייהם של מתמטיקאים גדולים גאוס, דה-מואבר,
לפלס.
תעשו שיעורים יפים, תוסיפו כקישוטים של שיעורים סיפורים מענינים
ואתם תראוה איך העיניים תלמידיהם תוארנה בשמחה.
הם בעצמם יביאו הסיפורים האלה ויספרו לאחרים ברשותכם.
(אוף! עד כמה קשה לכתוב בעברית שלא שפת
אם שלי...)